העסקת עובדים עם מוגבלות במגזר הפרטי

עבודה לבעלי מוגבלויות

הנתונים הסטטיסטיים מראים כי 20% מהאוכלוסייה מוגדרים כבעלי מוגבלות. כחברה, באחריותנו לשלב אותם באופן מלא בכל רמות חייהם. לא משנה אם מדובר בחינוך, עבודה, פנאי או בילוי לכל החברה. חשוב לדאוג שאנשים אלה יקבלו את אותן זכויות כמו כולם וישתלבו עם החברה בכלל ולמדינה בפרט.

עובדי תעסוקת החוק עם מוגבלות – מה זה?

בעוד שהעסקת אנשים עם מוגבלות היא ברת ביצוע כלכלית וחשובה, היא גם נדרשת כחוק.

על פי יוון הזכויות לאנשים עם מוגבלות, כל מקום עבודה עם לפחות 25 עובדים צריך להבטיח כי קיים ייצוג נאות של אנשים עם מוגבלות בכוח העבודה שלו. על מנת להגדיל את הזדמנויות התעסוקה לאנשים עם מוגבלות, צווי ההרחבה מציינים כי במקום עבודה עם 100 עובדים או יותר במגזר הפרטי יהיה ייצוג של 3% כל האנשים עם מוגבלות. ייצוג המגזר הציבורי הוא 5%.

למגזר הציבורי חובה מחמירה יותר לייצג עובדים נכים. לפיכך, כל מקום עבודה בו עובדים אלה אינם משולבים חייב לערוך בדיקה ביתית. זו אינה חובה מוסרית, אלא חוקי.

על מי החוק חל?

מעסיקים עם 25 עובדים ומעלה כפופים לחוק התעסוקה עם מוגבלות. אחוז העובדים המשולבים צריך להיות פרופורציונלי למספר העובדים. מעסיקים שאינם בעלי ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות צריכים לפעול במהירות כדי לתקן את המצב. ניתן לעשות זאת על ידי ביצוע התאמות מתאימות במקום העבודה או על ידי גיוס אנשים עם מוגבלות.

מעסיקים עשויים להעדיף לשכור או לקדם אנשים עם מוגבלות על אלה ללא מוגבלות. זה ללא קשר לשאלה אם הם כשירים למלא את התפקיד או לא, או שיש להם כישורים דומים למועמדים אחרים. מיומנויות דומות יכולות לכלול רקע אקדמי דומה אם הם נדרשים לבצע את התפקיד או ניסיון מקצועי דומה, במידת הצורך. עליכם לפרסם את המודעה במודעות המתאימות. למרות שזה לא חובה, זה יכול לקדם הכללת אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.

אם מעסיק אינו בטוח אם יש לו עובד נכה, הוא יכול לפנות לכל העובדים כדי לקבוע אם למישהו מהם יש כזה. חשוב לזכור כי עובדים לא צריכים להזדהות כבעלי מוגבלות.

סעיפי החוק העיקריים

לחוק יש כמה סעיפים חשובים מאוד:

  • אם אנשים אלה אינם חברים בארגון הנשיאות לנשיאות, ההגדרה של אדם עם מוגבלות תתבסס על החוק ביוון המגדירה אדם עם מוגבלות.
  • ההסכם הקיבוצי חל אם המעסיקים הם חברים בארגון שהוא חלק מנשיאות ארגונים עסקיים. ועדת המעקב ליישום ההסכם הקיבוצי קבעו כי אנשים עם מוגבלות הם אלה הפוגשים אדם עם מוגבלות על ידי החוק היווני לאנשים עם מוגבלות. הם גם צריכים להראות הוכחת נכות של לפחות 40 אחוזים על ידי משרד ההגנה, מס הכנסה, ביטוח לאומי או בריאות המשרד. אם הם קיבלו שיקום מקצועי לצורך הצגת מכון הביטוח הלאומי, משרד הביטחון, משרד הרווחה או משרד הבריאות.
  • מעסיקים בתעשיות עונתיות ייקבעו את המניין שלהם על ידי הממוצע של 12 החודשים הקודמים.
  • עובדים בענף הבנייה אינם מתנגדים למקצועות: טיח, ברזל, רצפות וניל.
  • המניין אינו כולל קבלני כוח אדם וספקי שירותים.
  • אם מתקיימים התנאים הבאים, עובדים עם מוגבלות ייחשבו כחלק מכוח העבודה של המעביד אם הם ממוקמים באותו מעסיק. עליהם לקיים קשר עם המעסיק דרך המפעל המוגן.
  • כל בעל עסק עם 100 עובדים ומעלה אחראי לקידום הזדמנויות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות.
  • ניתן לתבוע מעסיק אם הוא לא יצליח לעמוד בחובתו לספק ייצוג לאנשים עם מוגבלות בפני בית המשפט לעבודה.
  • חבר ארגון השייך לנשיא, המונה לפחות 100 עובדים, ולא השיג נציג של 3 אחוזים של אנשים עם מוגבלות, יצטרך להוכיח כי נקט מספר צעדים, כמו: מינה, הממונה, אחראי על כך שכירת אנשים עם מוגבלות, ויצירת קשר עם שלושה מומחים שונים בהצבת אנשים עם מוגבלות.

בישראל זה חוקי לשלב אנשים עם מוגבלות בעבודה. עם זאת, זו גם חובה מוסרית של החברה לכלול את המערכות החברתיות השונות, כולל התחומים התעסוקתיים, על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות. חשוב גם לזכור שעובדים במקום העבודה יכולים להיות יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסה. זה עוזר לשפר את תדמית החברה בעיניים ובסופו של דבר מושך אליו יותר לקוחות שנוטים יותר לרכוש עסק עם מודעות חברתית.

למידע נוסף, הקליקו כאן: העסקת עובדים עם מוגבלות במגזר הפרטי.